זוכרים את תקופת כהונתו של יואב גלנט כרמטכ"ל? יש סיבה שאתם לא זוכרים!
בשנת 2010 אושר מינויו של האלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, אולם חקירה בחשד שפלש לשטחים שאינם בבעלותו הובילה לביטול המינוי, למרות שהיו מי שטענו שפלישה וסיפוח שטחים דווקא מייצגים יכולות שרמטכ"ל עשוי להידרש להם. 26 חודשים נדרשו לטיהור שמו, אולם המשרה הנחשקת כבר נתפסה וגלנט כבר היה לאזרח.
גם חקירה פלילית או אישום שהסתיימו ללא הרשעה עשויה להשאיר כתם שלא יורד בכביסה, אולם מהווה מחסום של ממש ביציאה לדרך חדשה.
בשיתוף עורך דין פלילי שלומי ביזק (אתר אינטרנט: bizak.co.il)
פגיעה במוניטין וחסמים בקריירה ובחיים האישיים אינם רק עניין לאלופים ולפוליטיקאים, ובמקרים רבים די בתלונת שווא על תקיפה מינית או חשד למעורבות בתגרה אלימה, בכדי להותיר רישום פלילי ולחסום את דרכם של צעירים נורמטיביים לתפקידים בצבא, למשרות בשירות המדינה, ולסגור דלתות נוספות.
מהו רישום פלילי ומתי הוא נוצר?
רישום פלילי הוא תיעוד רשמי שעשוי להיווצר במספר תרחישים אפשריים:
- הרשעה בגין עבירה פלילית בבית משפט.
- כתב אישום בפליליים ללא הליך משפטי דוגמת: החלטת בית המשפט כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין.
- הסדר מותנה והודאה בעבירה פלילית ללא משפט ועל תנאי הימנעות, תקופת מבחן, שירות לתועלת הציבור וכדומה.
בנוסף, חקירה פלילית שנסגרה ללא הגשת כתב אישום מסיבות שאינן חוסר אשמה תותיר תיעוד מכתים אף הוא, באמצעות רישום משטרתי.
מה המשמעות של רישום פלילי?
רישום פלילי עשוי להוות מכשול ולמנוע מאדם שהיה מעורב בפליליים או אף נחשד במעורבות כזאת להותיר את העניין מאחוריו ולחזור לדרך הישר. רישום פלילי עשוי למנוע קבלה לעבודה, לחסום אפשרות להשתתף במכרזים ממשלתיים במסגרת עצמאית, לחסום אפשרות לקבלת ויזה ו/או הפקת אזרחות זרה, ולמנוע אפשרות להליכי אימוץ או פונדקאות בהיבט האישי-משפחתי, ועוד…
בפני מי חשוף המידע אודות רישום פלילי של אזרח בישראל?
המידע אודות רישום פלילי של אזרח אינו חשוף לכל אדם, אלא למספר מצומצם של גורמים בניהם נציגויות זרות, משרדי ממשלה וגופי המדינה, משטרת ישראל ומערך בתי המשפט.
בתחומי עיסוק מסוימים ובמקצועות מוגדרים נדרש אדם לחתום על וויתור סודיות, ובמקרה כזה המעסיק יכול לפנות למשטרה ולקבל אינדיקציה לגבי רישום פלילי לחובתו, במקרה וקיים רישום כאמור, המעסיק יהיה מנוע מלהעסיק.
מחיקת רישום פלילי
מחיקת רישום פלילי מתבצעת באופן אוטומטי עם חלוף תקופת התיישנות בד"כ של 7 שנים, ולאחריה עוד 10 שנות מחיקה, ניתן לקצר את התקופות או לבטלן באמצעות הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה:
תקופת התיישנות- תקופת ההתיישנות למחיקת רישום פלילי מוגדרת בחוק ומביאה בחשבון את גיל הנאשם בעת ביצוע העבירה ואת סוג העבירה. תקופת ההתיישנות נעה בין שלוש לעשר שנים בעבור קטין, ובין שבע לחמש עשרה שנים בעבור מי שגילו מעל 18 שנים.
פרמטר נוסף שמשפיע על קביעת תקופת ההתיישנות לעבירה הוא העונש הנגזר על הנאשם, כאשר עונש מאסר מטבעו יגדיל את התקופה האמורה, אל מול מאסר על תנאי ו/או תשלום קנס.
חשוב לדעת כי בתום תקופת ההתיישנות המידע אינו נמחק מרישומי משטרת ישראל- אלא מופיעה כהרשעה אשר תמה תקופת ההתיישנות בגינה, ומתחילה להיספר תקופת מחיקה- שרק לאחריה המידע אודות האזרח יהיה נקי.
פניה לנשיא המדינה- על פי חוק בסמכותו של נשיא המדינה לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה על הרישום הפלילי. ניתן לפנות לבית הנשיא באמצעות הליך בקשה רשמי, באופן מסודר בכתב. בין הסיבות לשמן ניתן לפנות לנשיא בבקשה למחוק את הרישום למרות שטרם חלפו תקופות המחיקה וההתיישנות:
- חלוף זמן מביצוע העבירות בגינן מבוקשת הבקשה.
- עבירה פלילית שהתקיימה בנסיבות של מצוקה, קושי נפשי ורגשי, נסיבות כלכליות חריגות ומורכבות.
- שיקום אישי ומעורבות חברתית וקהילתית שיעידו על אדם נורמטיבי ובעל ערך לחברה.
חשוב לדעת כי ההחלטה על מחיקת רישום פלילי על ידי נשיא המדינה נשענת על היבטים אישיים, חמלה ובמטרה לעודד שיקום ויציאה לדרך חדשה.
על מנת להגדיל את הסיכויים להצלה ולהבטיח טיפול מקצועי בבקשה, תוך ניצול נכון של ניסיון וידע רב- מומלץ שלא להתחיל בהליך באופן עצמאי, וכדאי מהתחלה להעזר בעורך דין פלילי מתאים. דחייה על הסף של בקשה למחיקת רישום פלילי תביא לתיעוד של הבקשה ולהפחתת סיכויי ההצלחה של התהליך לרמה אפסית במקרה של ניסיון חוזר.
