תרגום מסמכים וחוזים על ידי נוטריון

תרגום נוטריוני – מבוא:

תרגום מסמכים על ידי נוטריון נקרא תרגום נוטריוני. יש מגוון אנשים שצריכים תרגום נוטריוני, ותרגום נוטריוני עונה על מגוון צרכים. החל באנשים שרוצים להתקבל לאוניברסיטה במדינה אחרת, עבור באנשי עסקים שצריכים לדעת פרטים על מאזן של חברה, וכלה באנשים שצריכים ויזה למדינה אחרת. מאמר זה יסקור את הגופים שעשויים לדרוש תרגום נוטריוני, על מנת שיקבלו את המסמך כאילו נעשה בשפה שלהם.

הסקירה הנוכחית באדיבות פורטל החוזים:  https://www.agreements.co.il/

מתי מוסדות להשכלה גבוהה דורשים תרגום נוטריוני?

מוסדות להשכלה גבוהה דורשים תרגום נוטריוני ממועמדים שלמדו במדינה ששפתה שונה. למשל, אם מישהו שלמד בישראל רוצה להתקבל לאוניברסיטה בארצות-הברית, סביר מאוד להניח שהאוניברסיטה תדרוש תרגום נוטריוני של המסמכים המעידים על השכלתו. האוניברסיטה תרצה תרגום נוטריוני של תעודת הבגרות שלו (אם הוא רוצה ללמוד לתואר ראשון), ושל תעודת גמר התואר הראשון שלו ושל גיליון הציונים (אם הוא רוצה להתקבל לתואר שני).

מתי רשויות הגבול במדינות שונות דורשות תרגום נוטריוני?

רשויות הגבול יכולות לדרוש תרגום נוטריוני כאשר האדם רוצה להיכנס למדינה. מכיוון שהדרכון כתוב גם באנגלית, יש לבדוק אם המדינה שאליה רוצים להיכנס דורשת תרגום נוטריוני של מסמכים כגון דרכון, תעודת לידה וכו'.

כאן המקום לציין שכאשר מסמך מוגש למדינה שאינה ישראל, יש לצרף לאישור הנוטריוני (למשל, על נכונות התרגום. זהו תרגום נוטריוני) אישור מבית משפט שהנוטריון מוסמך לתפקד כנוטריון בישראל.

כאשר מגישים את המסמך למדינה שחברה באמנת האג, האישור נקרא אישור אפוסטיל. יש לשלם בעדו סכום של 32 ש"ח. כאשר המדינה אינה חברה באמנת האג, עדיין יש לצרף אישור מבית משפט, אך הוא אינו נקרא אפוסטיל. בנוסף, יש להחתים את המחלקה הקונסולארית במשרד החוץ.

מתי משרדי הפנים במדינות שונות דורשים תרגום נוטריוני?

משרדי הפנים עשויים לדרוש תרגום נוטריוני של מסמכים אישיים כתנאי לנתינת אזרחות או אשרת שהייה במדינה. מסמכים אלו יכולים להיות תעודת לידה, תעודת אזרחות ישראלית, דרכון, תעודת נישואין (אם באים עם בן הזוג), תעודת זהות וכו'.

מתי בתי משפט ידרשו תרגום נוטריוני?

בתי משפט (בישראל, לפחות) ידרשו תרגום נוטריוני כאשר רוצים להגיש להם מסמך בשפה זרה כראיה. בתי משפט לא ערוכים לקרוא מסמכים בשפה זרה. לכן הם ידרשו תרגום נוטריוני של החוזה, פסק הדין שניתן בחוץ לארץ ורוצים לאכוף אותו בישראל, תביעה שנערכה בשפה אחרת. כמו כן, גם חוות דעת רפואיות או תוצאות של בדיקות יכולות להצריך תרגום נוטריוני רפואי, אם טיפול רפואי בפציעה נעשה במדינה שאינה ישראל. גם כל מסמך אחר שרוצים להגישו כראיה יצטרך לעבור תרגום נוטריוני.

מתי אנשי עסקים ופירמות ידרשו תרגום נוטריוני?

אנשים עסקים ופירמות ידרשו תרגום נוטריוני כאשר ברצונם לעשות עסקים עם חברה אשר פועלת במדינה אחרת ולכן הם לא מבינים את המידע עליה. למשל, הם יכולים לדרוש מחברה זו לעשות תרגום נוטריוני למאזן שלה. הם גם עשויים לדרוש לעשות תרגום נוטריוני לתקנון שלה. תקנון של חברה הוא המקור המסדיר את מטרות החברה, את המבנה שלה ואת נושאי המשרה שלה. לכן, ללא תרגום נוטריוני מוסמך של תקנון החברה, עלולים לא לעשות איתה עסקים.

מתי בתי חולים עשויים לדרוש תרגום נוטריוני?

בתי חולים, מוסדות רפואיים או מוסדות מחקר רפואי, עשויים לדרוש תרגום נוטריוני רפואי אם הם רוצים לקרוא מסמכים רפואיים בשפתם. מסמכים אלה יכולים להיות קטלוגים של מכשירים שבדעתם לקנות, הוראות הפעלה של מכשיר כלשהו, ועוד.

תרגום נוטריוני – הערות לפני סיום:

1. יש הבדל בין תרגום נוטריוני לבין אישור נוטריוני על הצהרת מתרגם. התרגום הנוטריוני הוא כפי שהוא נשמע – תרגום שנעשה על ידי נוטריון, או שנוטריון ווידא שהוא מדויק, ונתן את אישורו לתרגום עצמו. אישור נוטריוני להצהרת מתרגם הוא אישור שהמתרגם הצהיר בפניו שהתרגום מדויק. אמנם גם אישור תצהיר הוא בסמכויות הנוטריון, אך לנוטריון אין קשר לתרגום, ולכן לתרגום הנוטריוני אין את הערובה לאיכות שנותן האישור הנוטריוני לתרגום.
2. כאשר התרגום הוא טכני, רפואי או משפטי, הנוטריון צריך להכיר את המונחים, הן בשפת המקור והן בשפת התרגום, כדי שהתרגום יהיה אמין ומדויק.
3. השכר על תרגום נוטריוני – השכר נמצא בתקנות הנוטריונים (שכר ושירותים), אך הוא כתוב גם באתר משרד המשפטים. לנוטריונים אסור לסטות משכר זה. השכר שכתוב אינו כולל מע"מ ואינו כולל את עבודת התרגום עצמה. והשכר:

• למאה המילים הראשונות – 192 ש"ח.
• לכל מאה מילים נוספות או לחלק מהן, עד אלף מילים – 153 ש"ח.
• לכל מאה מילים מעל אלף מילים – 74 ש"ח.
• לאישור נוסף לאותו תרגום ובאותו מעמד – 61 ש"ח.