בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) הופכת לכלי שגור ויכולה לייצר תוכן מגוון במהירות שיא, מתעוררים אתגרים חדשים וחסרי תקדים עבור עולם המשפט.
"פייק ניוז", המונח שכולנו מכירים, מקבל משמעות חדשה כשהוא מופץ באמצעות כלים מתקדמים כמו "דיפ פייק" (Deepfake), המאפשרים ליצור סרטונים ותמונות שנראים אמיתיים לחלוטין, אך למעשה הם מזויפים. בעוד שחוק איסור לשון הרע הישראלי, שחוקק ב-1965, נועד להתמודד עם פרסומים פוגעניים בעידן העיתונות המודפסת והרדיו, כיום הוא נדרש להתאים את עצמו למציאות טכנולוגית שמשנה את כללי המשחק.
כיצד ניתן ליישם חוק ישן על מציאות חדשה שמתפתחת בקצב מסחרר? ומהו תפקידו של עולם המשפט בהגנה על שמנו הטוב ועל חופש הביטוי כאחד?
האתגר המשפטי של הבינה המלאכותית ו"דיפ פייק"
היכולת של כלי AI ליצור תוכן פוגעני ומשכנע מהווה אתגר חמור עבור מערכת המשפט. אם בעבר היה קל יחסית לזהות שקר או מידע מוטעה, כיום, עם עליית טכנולוגיות ה"דיפ פייק", כמעט בלתי אפשרי לאדם מן השורה להבחין בין אמת לשקר.
סרטון שבו נראה פוליטיקאי מצהיר משהו שלא אמר מעולם, או תמונה של איש עסקים במצב מביך, עלולים להפוך לוויראליים בתוך דקות ולגרום לנזק בלתי הפיך לשם הטוב, למוניטין ולפרנסה.
האתגר המשפטי המרכזי הוא קביעת אחריות: מי אחראי על פרסום לשון הרע שנוצר על ידי בינה מלאכותית? האם זהו יוצר התוכן? מפתח האלגוריתם? או אולי הפלטפורמה שבה פורסם התוכן? בנוסף, כיצד מוכיחים כי תוכן מסוים הוא "דיפ פייק" ולא אמת? כדי לנווט אתכם בעולם המשפטי המורכב הזה, יש חשיבות עליונה להתייעץ עם מומחים. משרד עורך דין לשון הרע שלומי וינברג, לדוגמה, צבר ניסיון רב בייצוג במאות תיקי לשון הרע, והוא מכיר מקרוב את האתגרים הייחודיים שמציב עולם האינטרנט והטכנולוגיה המתקדמת בפני הדין.
התמודדות עם הפצת פייק ניוז: אחריות הפלטפורמות וגבולות חופש הביטוי
הפצת פייק ניוז, בין אם היא מבוססת AI ובין אם היא "ידנית", מהווה אתגר נוסף בפני חוק לשון הרע. חופש הביטוי הוא ערך עליון בחברה דמוקרטית, אך הוא אינו מוחלט.
מנגד, הזכות לשם טוב היא זכות יסוד המוגנת בחוק. על בתי המשפט למצוא את האיזון העדין בין שתי הזכויות, במיוחד בעידן שבו "לייק" או "שיתוף" יכולים להפיץ לשון הרע במהירות שיא. שאלת אחריות הפלטפורמות הדיגיטליות (פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וכו') עולה שוב ושוב. האם ניתן לחייב אותן למנוע הפצת פייק ניוז באופן אוטומטי? האם הן צריכות לשאת באחריות על תוכן פוגעני שפורסם אצלן? הדין הישראלי אינו ערוך עדיין להתמודד עם שאלות אלה באופן מלא והפסיקה בתחום מתפתחת באיטיות. בעוד שפסיקות מעטות קבעו אחריות מסוימת למפעילי אתרים ופלטפורמות, הנטייה הרווחת היא להטיל את עיקר האחריות על המפרסם המקורי. יחד עם זאת, במקרים רבים, גם "משתפים" או "מגיבים" נתבעו ונקבעה אחריותם.
הסכנות האורבות בפינה: הונאה וסחיטה באמצעות AI
התפתחות הבינה המלאכותית והיכולת ליצור תוכן מזויף ברמה גבוהה פותחת פתח לסוגים חדשים של פשיעה, כמו הונאות וסחיטה. אדם יכול להיות נסחט באיום כי סרטון "דיפ פייק" פוגעני, שבו הוא נראה מבצע מעשה שלא עשה, יפורסם ברבים אם לא ישלם כופר.
במקרים כאלה, חוק לשון הרע משמש כלי חשוב להגנה על הקורבן, אך האתגרים המשפטיים נותרים בעינם: איך מוכיחים שסרטון מסוים הוא מזויף? וכיצד מגיעים אל העבריין, שיכול לפעול באנונימיות מלאה מכל מקום בעולם? מערכות המשפט נאלצות להתמודד עם נושאים טכנולוגיים מורכבים שאינם מוכרים לרוב השופטים ועורכי הדין. מדובר בסיטואציה משפטית שבה נדרשים ידע וניסיון עשירים בשני התחומים – משפט וטכנולוגיה – כדי להגיע לתוצאה מיטבית.
שאלות ותשובות
מהו "דיפ פייק" וכיצד הוא קשור ללשון הרע?
"דיפ פייק" הוא טכנולוגיה המשתמשת בבינה מלאכותית ליצירת תמונות או סרטונים מזויפים, שבהם פניו או קולו של אדם מוחלפים. כאשר תוכן כזה מכיל אמירות או פעולות פוגעניות, הוא עלול להיחשב כלשון הרע, והנזק שייגרם ממנו יכול להיות חמור ומהיר.
מי אחראי על תוכן לשון הרע שנוצר על ידי בינה מלאכותית?
שאלה זו נמצאת עדיין בדיונים משפטיים ואין לה תשובה חד משמעית. במרבית המקרים, אחריות על התוכן תוטל על מי שייצר או פרסם אותו בפועל. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם גם פלטפורמות או מפתחי AI ייתבעו, בהתאם לנסיבות.
האם פרסום פייק ניוז יכול להוות עילה לתביעה?
כן, בהחלט. אם פרסום פייק ניוז מכיל מידע שקרי שעלול לפגוע באדם, בעסק או במוניטין שלו, הוא נכנס לגדר לשון הרע ומהווה עילה לתביעה. במקרים של פייק ניוז, ניתן לרוב לבקש צו מניעה שיורה על הסרת התוכן.
האם ביקורת על פוליטיקאי, המתבררת כשקרית, תחשב ללשון הרע?
גם כאן, ישנו איזון עדין בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. הדין נוטה להגן על פרסומים נגד אנשי ציבור במידה רבה יותר מאשר על פרסומים נגד אנשים פרטיים, אך ישנם גבולות. אם מדובר בפרסום שקרי וזדוני, שאינו קשור לעניין ציבורי, הוא עלול להיחשב ללשון הרע.
הגנה משפטית בעידן המורכב
התמודדות עם תביעות לשון הרע בעידן של AI ופייק ניוז דורשת הבנה עמוקה של הדין, של הטכנולוגיה ושל הממשק ביניהם. אסטרטגיה משפטית נכונה היא המפתח להצלחה וזה כולל את היכולת לאתר את המפרסם, להוכיח את הנזק שנגרם ואת היקף התפוצה, ולבסוף, לנהל את ההליך המשפטי בצורה מיומנת ומקצועית. עורך דין המתמחה בתחום, שמכיר את הפסיקה העדכנית ואת האתגרים הטכנולוגיים, יכול להוביל אתכם בבטחה בתהליך.
עו"ד שלומי וינברג, מייסד המשרד, הוא אחד מעורכי הדין המובילים בתחום, עם ניסיון של למעלה משני עשורים בייצוג תובעים ונתבעים כאחד. המשרד מדורג בקבוצת העילית של המשרדים המובילים בישראל בתחום, וחתום על הלכות משפטיות חשובות שעיצבו את הדין הישראלי. מדובר במשרד שייצג ומייצג במאות תיקי לשון הרע בתחומים שונים, וחלק מהתיקים בהם ייצג עורך הדין וינברג, אף נדונו בהרחבה באמצעי התקשורת השונים. ייעוץ משפטי נכון כבר בשלב מוקדם יכול למנוע מכם להיקלע לסיטואציה משפטית מלכתחילה, או לסייע לכם לצאת ממנה עם נזקים מינימליים.
אם נפגעתם מפרסום לשון הרע והמוניטין שלכם הוכפש, אל תהססו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי. צרו קשר עוד היום וגלו כיצד תוכלו להגן על שמכם הטוב ולממש את זכויותיכם המלאות.
