בני זוג נפרדו, שווי הביטקוין ירד, והסכום העומד לחלוקת הרכוש הצטמצם. האישה טענה כי פעולותיו הכלכליות של הבעל פגעו בזכויותיה, ואילו הבעל טען כי אין לו שליטה על תנודות השוק. פסק דין שניתן על ידי כב' השופטת ענת הלר כריש בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מחדד שאלה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות: מהו המועד הקובע לאיזון המשאבים כאשר ערכו של המטבע הדיגיטלי צונח במהלך המשבר הזוגי? האם יש להעדיף מועד מוקדם שבו שווי הנכסים היה גבוה יותר, או מועד מאוחר המשקף את סיום השיתוף הזוגי בפועל?

שוק המטבעות הדיגיטליים אינו פוסח על התא המשפחתי, והשקעות שבעבר נחשבו נחלתם של משקיעים מתוחכמים בלבד הפכו לחלק מההון הנצבר במהלך חיי הנישואין. מציאות זו מעוררת שאלות משפטיות מורכבות, בעיקר כאשר מערכת היחסים הזוגית מגיעה לסיומה ונדרשת הכרעה באשר לחלוקת הזכויות והחובות שנצברו בין בני הזוג. מורכבות מיוחדת מתעוררת כאשר חלק מההון המשפחתי מושקע במטבעות דיגיטליים, שמחירם נתון לתנודות חדות ולעיתים בלתי צפויות. בנסיבות אלה, פרק הזמן החולף בין תחילת המשבר הזוגי לבין מועד הקרע או מועד האיזון בפועל עשוי לשנות באופן מהותי את שווי הנכסים העומדים לחלוקה, ולעורר מחלוקת בשאלה מי מבני הזוג ייהנה מעליית ערכם ומי יישא בהפסדים שנגרמו כתוצאה מירידת השערים.
המקרה: הלוואה, ביטקוין ושני מועדי קרע אפשריים
סוגיות אלה התעוררו בפסק דין שניתן ביום 2.9.2025 בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו, בפני כב' השופטת ענת הלר כריש, תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 45361-07-22 ע' נ' ל' (נבו 2.9.2025). במרכז הפרשה עמדו בני זוג שנישאו בשנת 2014 והתגרשו בשנת 2022, לאחר שנקלעו למשבר זוגי וכלכלי. במהלך שנות הנישואין ניהלו בני הזוג את עיקר פעילותם הכלכלית באמצעות חשבון בנק שהיה רשום על שם הבעל, שאליו הופקדו גם הכנסות האישה. הבעל ניהל עסק עצמאי, ובני הזוג מימנו את הוצאות המשפחה, בין היתר, באמצעות הלוואות והשקעות פיננסיות.
ביום 28.4.2022 הגישה האישה בקשה ליישוב סכסוך. כשלושה חודשים לאחר מכן, ביום 21.7.2022, הגישה תביעות בעניין הקטינים ומזונותיהם, וביום 7.8.2022 הגישה תביעה לאיזון משאבים. בין המועדים חלו שינויים במצבו הכלכלי של הבעל, ובראשם ירידה בערכם של מטבעות הביטקוין שהחזיק, אשר השפיעה על הסכום שנדרש להביא בחשבון במסגרת איזון המשאבים. האישה טענה כי יש לקבוע את מועד הקרע למועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, בעוד שהבעל טען כי יש לקבוע אותו למועד הגשת התביעות. למחלוקת זו הייתה משמעות כספית ממשית, שכן קביעת מועד הקרע במועד מוקדם יותר, בטרם ירידת ערך הביטקוין, הייתה עשויה להגדיל את הסכום המגיע לאישה.
אחת הטענות המרכזיות שהעלתה האישה נגעה לפעולות פיננסיות שביצע הבעל בתקופה שבין שני המועדים. לטענתה, ביום 22.6.2022 נטל הבעל הלוואה בסך של 134,900 ש"ח, ומתוכה השתמש בכ-50,000 ש"ח לצורך רכישת ביטקוין, חרף הירידה בערכו באותה עת. האישה טענה כי פעולות אלה בוצעו באופן חד צדדי, ללא ידיעתה וללא הסכמתה, וכי אין לאפשר לבעל להביא בחשבון במסגרת איזון המשאבים חובות והפסדים שנוצרו לאחר שהגישה את הבקשה ליישוב סכסוך. מנגד, הבעל טען כי ההלוואות וההשקעות היו חלק מההתנהלות הכלכלית שאפיינה את המשפחה לאורך שנות הנישואין, כי החובות נוצרו לצרכים לגיטימיים וכי אין לו שליטה על תנודות שער הביטקוין.
השאלה שעמדה להכרעה לא הייתה אפוא רק אם ערך הביטקוין ירד, אלא האם השינוי במצבו הכלכלי של הבעל נבע מתנודות השוק או מפעולות מכוונות שנועדו להפחית את זכויותיה הכלכליות של האישה.
בית המשפט: ירידת שער הביטקוין אינה מעידה בהכרח על הברחת רכוש
לאחר בחינת חוות דעת המומחה והראיות שהוצגו, קבע בית המשפט כי לא הוכח שהשינוי במצבו הכלכלי של הבעל נבע ממניפולציה שנועדה להפחית את הסכום המגיע לאישה. בית המשפט מצא כי ההפחתה בסכום האיזון בין שני המועדים נבעה בעיקר מירידה בערכם של מטבעות הביטקוין, שעליה לא הייתה לבעל שליטה, וכן מגידול בחוב הבנקאי שנבע מצורכי מימון המשפחה. עוד נקבע כי לא הוכח שההלוואות שנטל הבעל נועדו למטרות בלתי לגיטימיות, וכי חוות דעת המומחה לא הצביעה על שימוש חריג בכספי ההלוואה, בין היתר בשים לב לדפוסי ההתנהלות הכלכלית שאפיינו את בני הזוג בתקופת הנישואין.
הכרעה זו מדגישה הבחנה מהותית בין הפסד השקעה לבין פעולה מכוונת שנועדה להפחית את סכום איזון המשאבים. עצם העובדה שאחד מבני הזוג השקיע במטבעות דיגיטליים או ספג הפסדים כתוצאה מירידת ערכם במהלך משבר זוגי, אינה מלמדת בהכרח כי פעל לפגיעה בזכויותיו הכלכליות של האחר. במקרה הנדון, בהיעדר ראיות לשימוש חריג בכספים או לפעולות מכוונות שנועדו להפחית את סכום איזון המשאבים, לא מצא בית המשפט כי יש לייחס לבעל התנהלות פסולה בשל ירידת ערך הביטקוין.
מועד הקרע: לא התוצאה הכספית קובעת
מועד הקרע הוא נקודת הזמן שבה הסתיים השיתוף בין בני הזוג, והוא נקבע בהתאם לנסיבות המקרה ולהתנהלות הצדדים בפועל. למועד זה משמעות כלכלית מכרעת בהליכי איזון משאבים, במיוחד כאשר הרכוש המשותף כולל השקעות תנודתיות, דוגמת ביטקוין, שערכן עשוי להשתנות באופן משמעותי בתוך פרק זמן קצר.
במקרה הנדון, בית המשפט בחן את התנהלות הצדדים לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ומצא כי הם המשיכו להתגורר יחד, לגדל את ילדיהם ואף השתתפו בטיפול זוגי בניסיון לשקם את נישואיהם. בנסיבות אלה נקבע כי מועד הקרע הוא יום 21.7.2022, שבו הוגשו התביעות בענייני הקטינים ומזונותיהם, ולא יום 28.4.2022, שבו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך, כפי שביקשה האישה. הכרעה זו ממחישה כי מועד הקרע נקבע על פי מועד סיום השיתוף בפועל, בהתאם למציאות היחסים בין בני הזוג, ולא בהתאם לתוצאה הכלכלית הנוחה למי מבני הזוג. לפיכך, ירידה משמעותית בשווי ההשקעות אינה מצדיקה כשלעצמה הקדמה של מועד הקרע. בהתאם למועד הקרע שנקבע ולחוות דעת המומחה, אימץ בית המשפט את חישוב איזון המשאבים, מבלי לייחס לבעל הפחתה מכוונת של זכויות האישה.
השקעות דיגיטליות בגירושין: כיצד ניתן לצמצם מחלוקות?
המחלוקת שנדונה בפסק הדין ממחישה את המורכבות הכרוכה בחלוקת רכוש הכולל השקעות במטבעות דיגיטליים, ואת החשיבות שבהסדרה מוקדמת של היחסים הרכושיים בין בני זוג. כאשר חלק מההון המשפחתי מושקע בנכסים שערכם משתנה בתדירות גבוהה, עשויות להתעורר מחלוקות הנוגעות למקור כספי ההשקעה, למועד רכישת הנכסים, לרווחים ולהפסדים שנצברו ולשווי שיש להביא בחשבון בעת איזון המשאבים.
הסכם ממון המותאם לנסיבות הכלכליות של בני הזוג עשוי להסדיר מראש את אופן ההתייחסות להשקעות אלה במקרה של פרידה. גם בהיעדר הסכם ממון, תיעוד מסודר של רכישות, עסקאות, הלוואות ושינויים בשווי ההחזקות עשוי לסייע בבירור המחלוקות. פסק הדין ממחיש כי ירידה בערך הביטקוין אינה מעידה בהכרח על ניסיון לפגוע בזכויות בן הזוג האחר, ואינה מצדיקה כשלעצמה שינוי של מועד הקרע. ההכרעה תלויה בנסיבות המקרה, בהתנהלות הצדדים ובתשתית הראייתית המוצגת בפני בית המשפט.
בתקופה שבה מטבעות דיגיטליים הופכים לחלק מההון המשפחתי, נדרשת הבנה לא רק של אופי ההשקעה והסיכונים הכרוכים בה, אלא גם של השלכותיה המשפטיות בעת פרידה וגירושין. ליווי של עורך דין גירושין המכיר את הפסיקה העדכנית בתחום איזון המשאבים מאפשר לבנות את התיק נכון כבר מהשלב הראשון: קביעת מועד הקרע, איסוף הראיות על ההתנהלות הכלכלית ומינוי מומחה מתאים.
הכותבת, עו"ד אסתר שלום, עוסקת בדיני משפחה, גירושין וסכסוכי רכוש.
פסק הדין: תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 45361-07-22 ע' נ' ל' (נבו 2.9.2025). ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, על ידי כב' השופטת ענת הלר כריש.
ליצירת קשר
עו"ד אסתר שלום, עורכת דין ומגשרת לדיני משפחה וגירושין
משרד עורכי דין אסתר שלום
תוצרת הארץ 3, בניין Y, פתח תקווה
טלפון: 052-970-6731