הפלת"ד הינו למעשה חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שחוקק בשנת 1975 והביא שינוי בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הן בקיצור הליך הפיצוי והן בכך שהם שכבר אינם מחויבים להוכיח רשלנות של הפוגע.
פלת"ד- חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
חקיקת החוק בשנת 1975 הביאה למעשה את השינוי המשמעותי ביותר בתחום דיני הנזיקין בישראל. תוך שהתחום יוצא לראשונה מתחת כנפיו של תחום דיני נזיקין המסורתי.
בעבר נדרש כל מי שנפגע בתאונות דרכים. להוכיח שהפוגע התרשל על מנת לקבל פיצוי. הן על הפגיעה בגוף והן על הפגיעה ברכב וברכוש. במקרים בהם לא היה מאותר הפוגע (תאונת פגע וברח לדוגמא). או שהנפגע היה גם הגורם לתאונה לא היו ניתנים פיצויים.
השינוי כלפי נפגעי תאונות דרכים
המחוקקים בכנסת ביקשו לוודא כי כל נפגע יקבל פיצוי. וכן כי הליך הפיצוי יהיה מהיר. הם עשו זאת באמצעות שילוב של נושאים מהותיים שהוכנסו לחוק.
1. הטלת האחריות.
על פי החוק אין קשר בין האשמה בתאונה לבין הפיצוי. (למעט מקרי קיצון בהם התאונה התרחשה במתכוון) וכך למעשה כל נפגע זכאי לפיצוי.
2.הקמת חברת קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
הקרן הממשלתית למעשה מבטיחה את קבלת הפיצוי לנפגעים שאינם מקבלים מענה או פיצוי מחברת הביטוח. במקרים בהם הפוגע לא אותר. כך למעשה לקחה המדינה אחריות. והבטיחה כי גם במקרים של פוגע שאין ביכולתו לשלם הנפגע עדיין יקבל פיצוי לפגיעות בו.
מהי תאונת דרכים?
"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי". מתוך סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
מה סוכם הפיצוי על פגיעות בתאונות דרכים.
גובה סכום הפיצוי הן בגין הפגיעה ברכוש והן בגין הפגיעה בגוף (בשפה המקצועית הדבר נקרא :"נזקים ממוניים" ו"נזקים שאינם ממוניים" תלוי במספר גורמים ובהם הנזק שנגרם לרכוש בכפוף להוכחות לנזק (שמאי לדוגמא) והן לפגיעות בגוף בהתאם להוכחות (תיעוד הוצאות רפואיות, הערכת תוחלת חיים, תיעוד הוצאות נלוות, הפסד השתכרות עתידית ועוד).נושא נוסף שנכלל בדרך כלל בפיצויים הינו "כאב וסבל" כלומר עד כמה סבל הנפגע.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא נכתב על ידי עורכי דין לענייני נזיקין
שאלות ותגובות משפטיות (0)
תודה רבה על ההסבר המפורט. האם שחרור בערבות מחייב תמיד גם מעצר בית או שיש מקרים שבהם המעצר מבוטל לחלוטין?
שלום דוד, בהחלט. בית המשפט יכול להורות על שחרור בהרחקה, בערבות כספית בלבד או ללא תנאים מגבילים, הכל בהתאם לחומרת החשד ועברו של החשוד.