פרופסור סנדי קדר נשיא האגודה לצדק חלוקתי : "מינויו של קוינט לראש רשות מקרקעי ישראל הוא מינוי ראוי. ניסיוננו עימו בתפקידו הקודם כיועץ המשפטי של הרשות הראה שלמרות שהיו לנו מולו חילוקי דעות לא מועטים, הוא שמע את כל המגזרים וקיבל החלטות מאוזנות וענייניות, בהגינות ציבורית, תוך שמירה על עקרונות השוויון והצדק החלוקתי שהרשות אמונה עליהן."
כידוע רשות מקרקעי ישראל אחראית לניהול הרוב המוחלט של מקרקעי המדינה – כ-92% שעומדים בפני תהליכי הפרטה, וקשורה בקשר ישיר עם כל מגזרי האוכלוסייה.
על כן, מנהל הרשות ממלא תפקיד מרכזי של “שמירת סף” ולכן כללי מנהל תקין ודמוקרטי דורשים שהעומד בראש הרשות, בנוסף לידע המקצועי שלו, יהווה מצפן ערכי ו“סכר” יציב בפני מחטפים של מדיניות קלוקלת, מפלה ומוטה פוליטית. האגודה לצדק חלוקתי תומכת כמובן בקיום מכרז לבחירת המועמד. יחד עם זאת, יש לציין כי בהסתמך על ניסיון העבר שלנו, קוינט הינו מועמד ראוי ביותר.
בהקשר לכך עולה חשש כבד כי הניסיון לטרפד את המינוי של מנהל רשות החברות יעקב קוינט לראש רשות מקרקעי ישראל נועד להשתיק עמדות לגיטימיות ול”הזהיר” את עו”ד קוינט ודומים לו, הפועלים לשמירת האינטרס הציבורי במקרקעי הציבור. כפי שקרה כבר בעבר.
יש לציין כי מועצת מקרקעי ישראל קיבלה שורה של החלטות בעייתיות לאורך השנים וחוות הדעת המשפטיות של עו”ד קוינט, בתפקידו דאז כיועץ המשפטי של הרשות, הצליחו לשפוך אור על חלק מהן ואף בסופו של יום לעצור אותן.
כדוגמה להחלטות הבעייתיות ניתן להביא את ההחלטה המכשירה את המתקן הסולארי בחוות השקמים וההחלטה המעניקה לקיבוצים אפשרות לרכוש זכויות בניה נרחבות במקרקעי הציבור.
בנוסף בתקופת כהונתו של קוינט כיועמ"ש הרשות, התקבלה החלטה חשובה בנוגע לאיוש נחלות פנויות. עד אז נקבע כי איוש נחלות פנויות יהיה בחינם בכל הארץ. משמע הפסד כספי עצום לקופה הציבורית! בהמשך לחוות דעתו של קוינט, התקבלה החלטה חדשה, לפיה נחלות פנויות ישווקו בתנאים מאוזנים יותר ותוך תשלום למדינה והבחנה בין מרכז הארץ לפריפריה.
החלטה בעייתית נוספת הינה הרחבת “הרפורמה” במקרקעי ישראל, כנגדה עתרה האגודה לצדק חלוקתי ובסופו של יום גם היא בוטלה בשל ההטבות הכלכליות הבלתי סבירות הגלומות בה לעשירי החברה הישראלית.
זאת ועוד, בעת מילוי תפקידו של קוינט כיועץ משפטי לרשות מקרקעי ישראל גדלה השקיפות ברשות מקרקעי ישראל עם החלת חובת פרסום על החלטות המועצה, החלטות הנהלה, החלטות ועדת פטור ופרוטוקולי הדיונים וכן ביצוע חוות דעת כלכליות בצידן.
יחד עם זאת, רשות מקרקעי ישראל עדין נותרה בעיקרה גוף שאינו שקוף ושנתון ללחצים של גורמי שלטון, בעלי הון אינטרסנטיים וגופים נוספים. חוסר השקיפות שהרשות לוקה בו, מתבטא בין השאר בכך שישיבות המועצה אינן פתוחות ו/או משודרות לציבור. סדר היום להצעות ההחלטה מפורסם סמוך לישיבות המועצה, באופן אינו נגיש ואף מוחבא באתר הרשות והציבור בעיקרון מודר מהדיון אודות משאב הקרקע אשר בבעלותו.
חוסר שקיפות מהווה “קרקע נוחה” לגורמים פרטיים ואחרים, המעוניינים להשפיע על ההחלטות שמתקבלות בעניינם ואולי מהווה חלק מהמצע הרקוב המאפשר המהווה את בית הגידול של פרשיות שחיתות שצצות מעת לעת.
לעמדת האגודה לצדק חלוקתי עמידה איתנה של פקידי ציבור, כגון קוינט, הרואים בתפקידם שליחות ציבורית מהווה תנאי חשוב בשמירה על אינטרס הציבור במשאביו ובמניעת שחיתות.
קיים חשש לפיו מי שאינו “מתיישר” עם רצון המגזר החקלאי, ותופס את תפקידו כמשרת הציבור ולא משרתם, ישלם על כך מחיר אישי ומקצועי כבד. אנשים המנסים להשתיק עמדות לגיטימיות ולמעשה “לסתום פיות" אינם רואים את האינטרס הציבורי לפניהם אלא את האינטרס הצר של הקבוצה אותה הם מייצגים.
שאלות ותגובות משפטיות (0)
תודה רבה על ההסבר המפורט. האם שחרור בערבות מחייב תמיד גם מעצר בית או שיש מקרים שבהם המעצר מבוטל לחלוטין?
שלום דוד, בהחלט. בית המשפט יכול להורות על שחרור בהרחקה, בערבות כספית בלבד או ללא תנאים מגבילים, הכל בהתאם לחומרת החשד ועברו של החשוד.